קרנות נאמנות גמישות 

קרנות נאמנות הן אפיק ההשקעה הפופולארי ביותר לזמן הקצר והבינוני.  אמנם, תעודות הסל הן שוק שצומח יותר, אך עדיין היקף הקרנות גדול יותר מהיקף תעודות הסל.

להבדיל מתעודות הסל שהן למעשה מכשירים עוקבי מדדים, בקרנות הנאמנות יש משמעות לניהול אקטיבי של כספים – מנהל הקרן אמור להיות ער להתרחשויות בשווקים ולהיעזר באנליזות, מחקירי שוק, ובכלל עיוותים בשוק כדי לייצר תשואה עודפת. לפעמים זה מצליח, לפעמים זה לא מצליח, מה שברור שהמקום הכי בולט ליכולותיו של מנהל הקרן הוא בניהול קרנות נאמנות גמישות.

קרנות נאמנות גמישות, הן קרנות שאינן מחויבות לדפוס השקעה מסוים. מנהלי קרנות הנאמנות הגמישות יכולים לגוון – הם יכולים להשקיע באגרות חוב צמודות וגם באגרות חוב דולריות, וגם אגרות חוב קונצרניות וגם במניות בארץ. הם יכולים לקבוע את רמת החשיפה של הקרן, את רמת הסיכון של הקרן (תחת מגבלות התשקיף); הם יכולים לשנות מתי ובכמה שהם רוצים. כלומר, יש להם גמישות בהשקעה, בתמהיל ובעיתוי.

כשמחזיקים בקרנות נאמנות בענף מסוים מוגדר, אז יודעים מה מקבלים ויודעים למה לצפות   לדוגמה, כשמחזיקים בקרן על מניות תל אביב 100, מבינים את רמת הסיכון, יודעים שאנו בעצם מחזיקים (בעקיפין) במניות ת"א 100 ולכן יודעים גם למה לצפות – לתשואת המניות המשוקללת (פחות או יותר) מתשואת מדד ת"א 100.

ובעוד שברוב הקטגוריות יודעים במה הקרן משקיעה (אולי לא בטוחים לגבי התוצאות…), בקרנות הגמישות זה כבר סיפור אחר לחלוטין.

קרנות הנאמנות הגמישות הם עוף מוזר ומיוחד בתעשיית הקרנות, להבדיל מקרנות נאמנות סטנדרטיות, שמחויבות לדפוסי השקעה מוגדרים, קרנות גמישות מאפשרות למנהל הקרן להחליט על השקעות, עיתוי השקעות, מעבר מאפיק לאפיק, שינויים בתמהיל, כמה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה.

בקרנות הגמישות יש פשוט – גמישות, גמישות בסגנון ההשקעה, בסיכון  ובחשיפה. זה מאפשר למנהלי הקרנות הגמישות להתבטא, להביא את היכולות שלהם לידי ביטוי – מנהל קרן גמישה טוב יספק תשואה גבוה (לאורך זמן). זה גם מרמז למשקיעים על איכות בית ההשקעות, כי בקרן הגמישה באים לידי ביטוי היכולות של הבית, זה כבר לא להיות צר מבחינת יכול השקעה כמו בקרנות המקוטלגות לקטגוריות, זה כבר לא קרן אג"ח מדינה שגם כך אין יותר מדי תמרון; זו קרן שמביאה את כל האפשרויות שקיימות בשוק – אגרות חוב מסוגים שונים, מניות מאזורים שונים וכו'. וכאן נמדד בית ההשקעות עצמו ביכולתו לייצר תשואה תחת משקולות השקעה (תמהיל השקעה) שהוא מגדיר אותם והוא אחראי עליהם.

המשקיעים בקרנות נאמנות הגמישות, אמורים ליהנות מהמצב הזה – יש גמישות למנהל הקרן, יש תגובה מהירה לשינויים בשווקים הפיננסים, יש בעל בית שכל הזמן עם היד על הדופק, אלא שאליה וקוץ בה – אם מנהל הקרן לא מהמר נכון על כיוון השוק, אם מנהל הקרן שוגה בעיתוי הכניסה או היציאה משוק המניות, או טועה בקבלת החלטה על תמהיל לאורך זמן –  זה כמובן מתבטא בתשואה. נראה שזו הסיבה שלאורך זמן קיימים פערים ענקיים בתשואות של הקרנות הגמישות.